<h1>הבתים — שערי בית המקדש שער שישי</h1>
<h2>דף ו:</h2>
מצות עשה לירא מן המקדש. שנאמר ומקדשי תיראו. ולא מן המקדש בלבד אתה ירא, אלא ממי שצוה על יראתו. ואי זהו יראתו, שלא יכנס להר הבית במקלו, או במנעל שעל רגלו, או באפונדתו, או באבק שעל רגליו, או במעות הצרורים לו בסדינו, ואין צריך לומר שאסור לרוק בכל הר הבית, אלא אם נזדמן לו רוק מבליעו בכסותו. לר"ם.
אע"פ שהמקדש היום חרב בעונותינו, חייב אדם במוראו, כמו שהיה בבנינו. ולא יכנס אלא במקום שמותר להכנס שם, ולא ישב בעזרה. ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח, שנאמר את שבתותי תשמורו ואת מקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם. אע"פ שחרב בקדושתו עומד. לר"ם.
<h2>דף ז:</h2>
שלש מחנות היו במדבר מחנה ישראל והוא ארבע מחנות. ומחנה לוים, שנאמר בהם וסביב למשכן יחנו. ומחנה שכינה מפתח חצר אהל מועד ולפנים. וכנגדן לדורות, מפתח ירושלים עד הר הבית במחנה ישראל. ומפתח הר הבית עד פתח העזרה, שהוא שער ניקנור כמחנה לויה. ומפתח [העזרה ולפנים] מחנה שכינה, והחיל ועזרת נשים מעלה יתירה בבית העולמים. לר"ם.
החיל מקודש מירושלים, שאין גוים וטמאי מת ובועלי נדה נכנסין לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם. ואסור זה מדבריהם, אבל מן התורה מותר טבול יום להכנס למחנה לויה. וטמא שנכנס לעזרת נשים, אינו חייב חטאת. עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כפורים נכנס לשם, וטמא שנכנס לשם חייב כרת. עזרת כהנים מקודשת ממנה, שאין ישראל נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לשחיטה ולסמיכה ולתנופה. כתב הראב"ד שזה מדבריהם, וכן נראה.
